@user6830107222467: דוברות במקום גבולות דובר המשטרה נשאל שאלה פשוטה, שכל אזרח מבין בלי תואר במשפטים: האם השלט “שמאלנים בוגדים” הוא שלט שנאה. התגובה הראשונה שלו לא הייתה תשובה – היא הייתה שאלה: “איך?”. זה לא “לא שמעתי”. זה לא “לא הבנתי”. זה תרגיל דוברות מוכר: להרוויח כמה שניות, לשבור רצף, להפוך את המרואיין למי שמסביר מחדש, ולבשל תשובה שתצא “נכונה” למי שצריך לרצות. וכשנשאל שוב, כבר קיבלנו את התשובה האפויה: “לא בטוח, צריך לעמוד במבחן בית המשפט”. אבל זו בדיוק ההתחמקות שמגדירה משטרה פוליטית. כי “שלט שנאה” הוא לא כתב אישום. הוא לא סעיף. הוא לא תיק פלילי. זו שאלה ערכית על גבול ציבורי: האם משטרת ישראל יודעת להגיד בקול ברור שמי שמדביק למיליוני אזרחים תווית של “בוגדים” מסמן אותם כאויב מבפנים, מפקיע מהם לגיטימציה, ומדליק מדורה שעלולה להיגמר באלימות. לא צריך בית משפט כדי לזהות אהבה, ולא צריך בית משפט כדי לזהות שנאה. בית משפט נכנס כששואלים אם זו עבירה. הציבור שואל אם זו נורמה. ומשטרה ממלכתית אמורה להגן על הנורמה. כשהדובר אומר “לא בטוח”, הוא בעצם אומר: אני בטוח רק בדבר אחד – לא להסתבך עם הדרג הפוליטי. וככה משטרה מפסיקה להיות משטרה של אזרחים והופכת לכלי שמנהל זהירות, מסרים ונרטיב. משטרה פוליטית לא מתחילה כששוטר מצביע בקלפי. היא מתחילה כשמוסד שאמור להציב גבולות מפחד לקרוא לשנאה בשם, ומעדיף “מורכבות” על פני אמת פשוטה. ואנחנו? כשננצח בבחירות נחזיר את המשטרה להיות ממלכתית. לא משטרה שמחפשת ניסוח שירצה שר, אלא משטרה שמשרתת את הציבור כולו, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, תושבי מרכז ופריפריה. נחזיר חומת אש ברורה בין פוליטיקה לבין אכיפה, נבטיח עצמאות מלאה בשיקול הדעת המקצועי, ונשים סוף לנרמול של שפה שמסמנת אזרחים כבוגדים. כי ברגע שהמדינה מאפשרת לתייג מחנה שלם כ“בוגד”, היא מפרקת את עצמה מבפנים. שנאה לא צריכה פסק דין כדי להיות שנאה. היא צריכה רק פחדנות של מי שאמור לעצור אותה #שנאה #בוגדים #שמאלנים #משטרה

דני אלגרט

Open In TikTok:

Region: IL

Sunday 14 December 2025 06:46:20 GMT