1. Home
  2. Detail

@jjmk.1: #jungkook #fyp #4u

Du
Du
Open In TikTok:
Region: SA
Wednesday 27 May 2026 20:41:55 GMT
30069
2375
8
111

Music

Download

No Watermark .mp4 (0.84MB) No Watermark(HD) .mp4 (0.84MB) Watermark .mp4 (0MB) Music .mp3

Comments

remas.osam.mohame
Remas Osam Mohamed abd all :
أمر 🥰🥰
2026-06-22 23:33:08
0
shx11ii
سُهاد :
الامير والله ذا
2026-05-28 18:57:01
0
To see more videos from user @jjmk.1, please go to the Tikwm homepage.

Other Videos

לעולם לא חשבתי שאשתף משהו כל כך אישי, או שבכלל אחווה דבר כזה. בשנה האחרונה החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה. אני בדרך כלל אדם בריא – מתאמנת, שומרת על תזונה, לא מעשנת ומקפידה על אורח חיים בריא. הכול התחיל בכאבים בחזה, כאבים חזקים שגרמו לי ללכת להיבדק. הרופא אמר שמדובר כנראה בשריר שנתפס. הכאבים אמנם נחלשו, אבל התחושה שמשהו לא תקין נשארה. לאחר שחזרתי מחו”ל התחילו להופיע תסמינים נוספים – שיעול טורדני, חום, הזעות לילה, קוצר נשימה ועוד. ניסיתי לקחת כל מיני תרופות שהיו בבית, אבל שום דבר לא עזר. חזרתי לרופא, והוא נתן לי אנטיביוטיקה לשלושה ימים. ביום האחרון של האנטיביוטיקה כבר הבנתי שאין שום שיפור, ואפילו להפך. החלטתי ללכת על דעת עצמי לצילום ריאות – למרות שהאפשרות הזאת נשללה קודם לכן. סיימתי יום עבודה והגעתי לצילום. המשפט הראשון ששמעתי מהרופא היה: “מיד מגיע אמבולנס שייקח אותך לבית החולים.” הסתכלתי עליו ופשוט התחלתי לבכות. לא הבנתי איך זה המשפט הראשון שהוא אומר לי. רק אחר כך הוא הסביר שיש לי דלקת ריאות חמורה. חזרתי הביתה ונסעתי עם אמא שלי לבית החולים בנהריה. שם הכול התחיל. הריאה השמאלית שלי הייתה מלאה בנוזלים, והחליטו לחבר לי נקז שהוציא מהריאה כ-4 ליטרים של נוזל. במקביל זיהו ממצא נוסף שהצריך ביופסיה. כנראה שלצוות הרפואי כבר היה חשד ברור, כי תשובה שאמורה הייתה להגיע תוך שבועיים הגיעה בתוך שעות ספורות. את התשובה קיבלו קודם ההורים שלי. רק יומיים לאחר מכן נכנסו לחדר ההורים שלי, דודה שלי והרופא הבכיר, ובישרו לי שאני חולה במחלה🦀. לימפומה מסוג נון-הודג’קין. אני זוכרת שלא בכיתי. פשוט לא האמנתי למה שאני שומעת. באותו רגע היו לי רק שתי שאלות: 1.מה יהיה עם המשפחה שלי? פחדתי שזה ישבור אותם. 2.האם ינשור לי השיער? אחרי שבוע וחצי בבית החולים בנהריה התחלתי את המסע שלי. מסע שלא בחרתי בו, אבל בחרתי והחלטתי לעבור אותו בצורה הכי טובה שאפשר. עברתי לטיפול בשיבא, בהתאם להמלצת רב. טיפולי הכימותרפיה לא היו קלים. כל טיפול כלל חמישה ימים רצופים של אשפוז, מחוברת ללא הפסקה לשקיות כימו, נוזלים, סטרואידים ותרופות נוספות. ניתוחים, זריקות ועוד.. חמישה ימי אשפוז, שבועיים בבית – ושוב מההתחלה. כך 6 סבבים. כבר אחרי הטיפול הראשון השיער התחיל לנשור. כל טיפול הביא איתו תופעות לוואי חדשות ואתגרים חדשים. נפלתי,קמתי, כאבתי, התחזקתי, בכיתי מעצב, ובכיתי גם מאושר. וככה המשכתי עד לסיום הטיפולים. הסתכלתי במראה וראיתי מישהי שכבר לא הכרתי. מבחורה חזקה וספורטיבית הפכתי למישהי שמתקשה לעמוד על הרגליים,רזה, חיוורת, ללא שיער, גבות וריסים. פשוט מראה של אדם חולה. אבל דווקא שם למדתי לאהוב את עצמי באמת. למדתי לאהוב את עצמי דרך הכאב והשפל. לאהוב את עצמי מבפנים החוצה. אהבה שאינה תלויה בדבר, במראה, במשקל או בשיער. בדרך גיליתי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי. גיליתי תעצומות נפש ואת עוצמת האמונה. ובעיקר הבנתי שהכל, אבל הכל! – קורה מסיבה. גם אם באותו רגע קשה להבין אותה. למדתי מה באמת חשוב בחיים והערכתם. למדתי פרופורציות, למדתי לעצור לרגע בתוך המרוץ של החיים, לנשום, להעריך, להודות ובעיקר להכיר את עצמי מחדש. אני רוצה להגיד תודה. תודה להורים המדהימים שלי, שלא עזבו אותי לרגע! לא משנה מה היה!! לאחי, למשפחה שלי, לחברות שלי, לסביבה המדהימה שהייתה שם בשבילי, לגל בן הזוג שלי, לרופאים, לאחים ולאחיות, לעמותות ולכל מי שליווה אותי, תמך, האמין בי וחיזק אותי לאורך כל הדרך. והתודה הגדולה מכולן – לקדוש ברוך הוא. על הכל. על מסע של פירוק והרכבה מחדש. ועל הזכות לצאת ממנו אדם טוב, חזק ומדויק יותר. ושהכל זה נסיונות! ותודה גם לעצמי, להדר של היום. הדר שעברה דרך ארוכה, נפלה וקמה. הדר שלא ויתרה. הדר שהפכה לגרסה חזקה, עמוקה וטובה יותר של עצמה. היום אני כבר אחרי, מחלימה. נבנית מחדש בכל יום ובוחרת, יום אחרי יום, להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי. ❤️
לעולם לא חשבתי שאשתף משהו כל כך אישי, או שבכלל אחווה דבר כזה. בשנה האחרונה החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה. אני בדרך כלל אדם בריא – מתאמנת, שומרת על תזונה, לא מעשנת ומקפידה על אורח חיים בריא. הכול התחיל בכאבים בחזה, כאבים חזקים שגרמו לי ללכת להיבדק. הרופא אמר שמדובר כנראה בשריר שנתפס. הכאבים אמנם נחלשו, אבל התחושה שמשהו לא תקין נשארה. לאחר שחזרתי מחו”ל התחילו להופיע תסמינים נוספים – שיעול טורדני, חום, הזעות לילה, קוצר נשימה ועוד. ניסיתי לקחת כל מיני תרופות שהיו בבית, אבל שום דבר לא עזר. חזרתי לרופא, והוא נתן לי אנטיביוטיקה לשלושה ימים. ביום האחרון של האנטיביוטיקה כבר הבנתי שאין שום שיפור, ואפילו להפך. החלטתי ללכת על דעת עצמי לצילום ריאות – למרות שהאפשרות הזאת נשללה קודם לכן. סיימתי יום עבודה והגעתי לצילום. המשפט הראשון ששמעתי מהרופא היה: “מיד מגיע אמבולנס שייקח אותך לבית החולים.” הסתכלתי עליו ופשוט התחלתי לבכות. לא הבנתי איך זה המשפט הראשון שהוא אומר לי. רק אחר כך הוא הסביר שיש לי דלקת ריאות חמורה. חזרתי הביתה ונסעתי עם אמא שלי לבית החולים בנהריה. שם הכול התחיל. הריאה השמאלית שלי הייתה מלאה בנוזלים, והחליטו לחבר לי נקז שהוציא מהריאה כ-4 ליטרים של נוזל. במקביל זיהו ממצא נוסף שהצריך ביופסיה. כנראה שלצוות הרפואי כבר היה חשד ברור, כי תשובה שאמורה הייתה להגיע תוך שבועיים הגיעה בתוך שעות ספורות. את התשובה קיבלו קודם ההורים שלי. רק יומיים לאחר מכן נכנסו לחדר ההורים שלי, דודה שלי והרופא הבכיר, ובישרו לי שאני חולה במחלה🦀. לימפומה מסוג נון-הודג’קין. אני זוכרת שלא בכיתי. פשוט לא האמנתי למה שאני שומעת. באותו רגע היו לי רק שתי שאלות: 1.מה יהיה עם המשפחה שלי? פחדתי שזה ישבור אותם. 2.האם ינשור לי השיער? אחרי שבוע וחצי בבית החולים בנהריה התחלתי את המסע שלי. מסע שלא בחרתי בו, אבל בחרתי והחלטתי לעבור אותו בצורה הכי טובה שאפשר. עברתי לטיפול בשיבא, בהתאם להמלצת רב. טיפולי הכימותרפיה לא היו קלים. כל טיפול כלל חמישה ימים רצופים של אשפוז, מחוברת ללא הפסקה לשקיות כימו, נוזלים, סטרואידים ותרופות נוספות. ניתוחים, זריקות ועוד.. חמישה ימי אשפוז, שבועיים בבית – ושוב מההתחלה. כך 6 סבבים. כבר אחרי הטיפול הראשון השיער התחיל לנשור. כל טיפול הביא איתו תופעות לוואי חדשות ואתגרים חדשים. נפלתי,קמתי, כאבתי, התחזקתי, בכיתי מעצב, ובכיתי גם מאושר. וככה המשכתי עד לסיום הטיפולים. הסתכלתי במראה וראיתי מישהי שכבר לא הכרתי. מבחורה חזקה וספורטיבית הפכתי למישהי שמתקשה לעמוד על הרגליים,רזה, חיוורת, ללא שיער, גבות וריסים. פשוט מראה של אדם חולה. אבל דווקא שם למדתי לאהוב את עצמי באמת. למדתי לאהוב את עצמי דרך הכאב והשפל. לאהוב את עצמי מבפנים החוצה. אהבה שאינה תלויה בדבר, במראה, במשקל או בשיער. בדרך גיליתי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי. גיליתי תעצומות נפש ואת עוצמת האמונה. ובעיקר הבנתי שהכל, אבל הכל! – קורה מסיבה. גם אם באותו רגע קשה להבין אותה. למדתי מה באמת חשוב בחיים והערכתם. למדתי פרופורציות, למדתי לעצור לרגע בתוך המרוץ של החיים, לנשום, להעריך, להודות ובעיקר להכיר את עצמי מחדש. אני רוצה להגיד תודה. תודה להורים המדהימים שלי, שלא עזבו אותי לרגע! לא משנה מה היה!! לאחי, למשפחה שלי, לחברות שלי, לסביבה המדהימה שהייתה שם בשבילי, לגל בן הזוג שלי, לרופאים, לאחים ולאחיות, לעמותות ולכל מי שליווה אותי, תמך, האמין בי וחיזק אותי לאורך כל הדרך. והתודה הגדולה מכולן – לקדוש ברוך הוא. על הכל. על מסע של פירוק והרכבה מחדש. ועל הזכות לצאת ממנו אדם טוב, חזק ומדויק יותר. ושהכל זה נסיונות! ותודה גם לעצמי, להדר של היום. הדר שעברה דרך ארוכה, נפלה וקמה. הדר שלא ויתרה. הדר שהפכה לגרסה חזקה, עמוקה וטובה יותר של עצמה. היום אני כבר אחרי, מחלימה. נבנית מחדש בכל יום ובוחרת, יום אחרי יום, להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמי. ❤️
Neymar destroyed Argentina #brazil #brazil #worldcup #football #Foryou
Neymar destroyed Argentina #brazil #brazil #worldcup #football #Foryou


MUJER FALLECE TRAS INFARTO EN HOSPITAL ARCO IRIS CIUDADANA TARIJEÑA LLEGÓ A LA PAZ PARA COMPRAR COCA La Fuerza Especial de Lucha Contra el Crimen (FELCC) y personal de emergencia confirmaron el fallecimiento de una mujer de aproximadamente 70 años en el Hospital Arco Iris de Villa Fátima. Según los reportes, la ciudadana había llegado desde Tarija con la intención de adquirir coca, pero sufrió un infarto agudo de miocardio y fue trasladada al centro médico sin signos vitales, donde finalmente se constató su deceso. #Bolivia #viral #PoliciaBolivia #FELCC #SiempreBolivia #RadioIllimani 🎙️ Radio Illimani 🇧🇴
MUJER FALLECE TRAS INFARTO EN HOSPITAL ARCO IRIS CIUDADANA TARIJEÑA LLEGÓ A LA PAZ PARA COMPRAR COCA La Fuerza Especial de Lucha Contra el Crimen (FELCC) y personal de emergencia confirmaron el fallecimiento de una mujer de aproximadamente 70 años en el Hospital Arco Iris de Villa Fátima. Según los reportes, la ciudadana había llegado desde Tarija con la intención de adquirir coca, pero sufrió un infarto agudo de miocardio y fue trasladada al centro médico sin signos vitales, donde finalmente se constató su deceso. #Bolivia #viral #PoliciaBolivia #FELCC #SiempreBolivia #RadioIllimani 🎙️ Radio Illimani 🇧🇴




About

Legal