שוב 7 באוקטובר? האם באמת צפויה חדירת מחבלים ? או שמישהו שוב חודר קודם כול לתודעה שלנו? בימים האחרונים אני שוב רואה ברשת תקשורים, מסרים ותחזיות שמדברים על חדירת מחבלים, על אירוע קשה נוסף ועל תרחישים שמיד מחזירים אנשים ל 7 באוקטובר. ועכשיו אני רוצה שתעצרו רגע. כי אני כבר מכירה את הסרט הזה. גם בפעם הקודמת הרשת הייתה מלאה בתחזיות על טילים חודרי בונקר, הרס עצום, המוני הרוגים ותרחישי אימה. אנשים פחדו לצאת מהבית. בדקו אם לבטל טיסות. שינו תוכניות. נכנסו לחרדה. ובסוף מה קרה ? התרחישים המפחידים שעליהם דיברו פשוט לא התרחשו כפי ״שנובאו״. אז למה אנחנו שוב ממהרים להאמין? כי כשאנחנו חיים בתקופה של חוסר ודאות, המוח שלנו מחפש מישהו שיגיד לו מה הולך לקרות. אנחנו רוצים לדעת. וכשמישהו אומר משהו בביטחון, ובמיוחד אם פעם אחת משהו שהוא אמר “פגע”, המוח שלנו מהר מאוד הופך אותו לסמכות. ומכאן מתחילה הבעיה. פתאום אנחנו כבר לא שואלים: האם זה נכון? אנחנו שואלים: מה אני צריכה לעשות כדי להינצל ממה שהוא אמר? ושימו לב מה קרה כאן. העתיד עוד בכלל לא הגיע, אבל הגוף כבר נמצא בתוכו. הדופק עולה, המחשבות רצות, המערכת נכנסת לדריכות, ואנחנו כבר חוות עכשיו אירוע שאולי בכלל לא יקרה. זו בדיוק הסיבה שאני כל כך מקפידה על מה אני מאפשרת שיכנס לתודעה שלי. אני לא אומרת להתעלם מהמציאות. אם יש הנחיות רשמיות, מקשיבים להן. אם יש מידע ביטחוני אמין, פועלים בהתאם. אבל תקשור בטיקטוק הוא לא מידע ביטחוני. ונבואה של אדם ברשת היא לא הוראה לפיה אני מנהלת את החיים שלי. מבחינתי יש כאן שאלה הרבה יותר חשובה: למי אני נותנת כרגע גישה לתודעה שלי? כי אנחנו מדברות הרבה על “חדירת מחבלים”, אבל לפעמים עוד לפני שמישהו חדר לגבול, נתנו לפחד לחדור פנימה ולהשתלט על כל המערכת. וזה המקום לקחת בחזרה את המפתחות. כשאתם שומעים עכשיו תחזית מפחידה, תשאלו: מה המקור של המידע הזה? האם יש לאדם הזה דרך אמיתית לדעת את מה שהוא מציג כעובדה? כמה מהתחזיות הקודמות שלו לא התממשו ופשוט שכחנו מהן? והכי חשוב: האם אפקטיבי עבורי להכניס את התסריט הזה לתודעה שלי ולחיות כאילו הוא כבר קרה? אם התשובה היא לא -אל תכניסו אותו. זה לא אומר להיות תמימים. זה אומר להפסיק למסור את מערכת העצבים שלנו לכל אדם שיודע לדבר בביטחון מול מצלמה. ואני עדיין עומדת מאחורי שני הכללים שלי: מי שבאמת יודע - בדרך כלל לא רץ להפחיד אתכם בטיקטוק. ומי שמציג את העתיד כאילו הוא כבר סגור וחתום -כנראה יודע הרבה פחות ממה שהוא רוצה שתחשבו. גם ביהדות העתיד אינו מוצג בעיניי כתסריט שאנחנו פשוט יושבים ומחכים שיתרחש. יש בחירה, יש תפילה, יש פעולה, יש אחריות, יש אפשרות לשנות. תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה - בעיקר עכשיו בחודש אלול. אנחנו מדברים על גאולה “בעיתה” ועל “אחישנה” על האפשרות לעבור דרך ארוכה של שיעורים, ועל האפשרות להתעורר, ללמוד וליצור שינוי כבר עכשיו. אז במקום לשאול כל היום: “האם יהיה שוב 7 באוקטובר?” אני מעדיפה לשאול: מי אני בוחרת להיות עכשיו? לאיזה תדר אני מתחברת? מה אני עושה כדי להוסיף ביטחון, אחדות, תפילה ואור? ואיפה אני יכולה להשפיע במציאות שלי היום? אני לא יודעת מה יהיה. וגם מי שמדבר אליכם ברשת כאילו הוא יודע בוודאות - לא מחזיק בידיו את העתיד. אבל דבר אחד כן נמצא בידיים שלנו: איזו תודעה אנחנו בוחרים להזין עד שהוא מגיע. שמרו את הסרטון הזה לפעם הבאה שמישהו מודיע לכם בביטחון מוחלט מה “עומד לקרות”. ושתפו אותו עם אדם שאתם מרגישים שהפחד כבר התחיל לנהל אותו. לפעמים הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות עכשיו הוא פשוט להחזיר לעצמנו את הכוח. #התפתחותאישית #מלחמה #אמונה - @michal_vazana