@meitalbenner: יש נשים שלמדו מגיל צעיר שעדיף לשתוק מאשר לעורר מהומה. שעדיף לוותר, להתגמש, לא להכעיס, לא לאכזב ולא להגיד את מה שהן באמת חושבות. מול ההורים, מול הבעל, מול הילדים הן מעדיפות לבלוע את המילים ולשמור על השקט. אבל בואי נצלול לשורש העניין. את לא באמת בורחת מהעימות. את בורחת מהרגש שאת מפחדת להרגיש בתוכך סביר מאוד שבילדות שלך, כשאמרת את מה שאת חושבת, פגשת כעס, ביקורת, דחייה או תחושה שאת לא בסדר. אולי למדת שאם תביעי את הרצון החופשי שלך, מישהו יתאכזב ממך, יכעס עלייך או יפסיק לאהוב אותך. וכך נוצרה אסטרטגיה: "אני אשתוק, אני אוותר, אני אתאים את עצמי וככה אהיה בטוחה" הילדה שבתוכך עדיין מגיבה למציאות של היום דרך חוויה רגשית ישנה. את כבר אישה בוגרת, אבל ברגע שמישהו כועס עלייך, את עלולה שוב להרגיש כמו אותה ילדה קטנה שחוששת לאבד אהבה. ואז את לא באמת בוחרת לשתוק. את מגיבה מתוך הפחד של הילדה שהיית. ובסוף נוצרת המציאות ממנה את מנסה להימנע ומה המחיר? את שומרת על השקט בבית, ובתוכך מצטבר רעש. את מונעת מאחרים להתאכזב, אבל מאכזבת את עצמך. את כל כך עסוקה בלשמור על הרגשות של כולם, עד שאת נוטשת את הרגשות של עצמך. והנה השאלה החשובה באמת: מה את מפחדת להרגיש אם תעמדי על שלך? האם את מפחדת שיכעסו עלייך? שיחשבו שאת אגואיסטית? שלא יאהבו אותך? שתהיי אשמה בכאב של מישהו אחר? התיקון ףהוא לא ללמוד איך להימנע מעימותים, אלא ללמוד להסכים לפגוש את הרגש שהעימות מעורר בך בלי לברוח ממנו. התיקון הוא הפעולה ההפוכה להרגל: במקום לשתוק כדי לא להרגיש אשמה, להסכים להרגיש אשמה ועדיין לומר את האמת שלך. במקום לוותר כדי למנוע אכזבה, להסכים שמישהו יתאכזב ממך בלי להסיק מכך שאת אדם רע. את יכולה לאהוב את המשפחה שלך ולהחזיק בדעה שונה משלהם. את יכולה להיות אישה טובה גם כשבעלך לא מסכים איתך. את יכולה להיות אמא אוהבת גם כשהילדים שלך כועסים על הגבולות שאת מציבה. **הרגש הלא נעים הוא לא סימן שעשית משהו לא נכון. והפעם, במקום להציל את הילדה שבתוכך מכל תחושה לא נעימה, את יכולה ללמד אותה שהיא כבר לא חסרת אונים. שהיא יכולה להרגיש פחד, אשמה או דחייה ועדיין להישאר נאמנה לעצמה. כך בצעדים קטנים כל פעם להסכים לפגוש את הרגש המאיים ואת בדרך לריפוי בהצלחה!

Meital Ben Ner

Open In TikTok:

Region: IL

Wednesday 28 October 2026 19:07:15 GMT